סוזוקי ג'ימני

טיול חורף לבית ג’מאל עם סוזוקי ג’ימני

עבור רוב האנשים ימי חורף קרים וגשומים הם סיבה מצויינת להסתגר בבית עם כוס משקה חם ולחכות עד שהשמש תצא מבין העננים. אבל אם יש לכם סוזוקי ג’ימני בחניה, ימים גשומים הם סיבה מצוינת לטפס אל מושב הנהג ולצאת לטיול שטח בוצי ומהנה. אחרי שכבר טיילנו בעבר עם סוזוקי ג’ימני אל דרך בורמה המיתולוגית, ניצלנו את אחד מימי החורף הגשומים של חודש ינואר לטיול נוסף באזור הרי ירושלים, הפעם לבית ג’אמל הסמוך לבית שמש.

אז לקחנו מעיל גשם וערכת קפה ויצאנו לדרך. שייטנו לנו בנינוחות על כביש מספר 1 עם הג’ימני החדש. אמנם מדובר ברכב שטח קשוח, אך כיום הוא מסוגל להעניק על הכביש רמת נוחות שלא נופלת ממכוניות רגילות ולשמור על קצב התנועה בקלות. בגשם השוטף שליווה אותנו טוב שיש גם מערכות בלימת חירום אוטונומית, התראת התנגשות והתראת סטיה מנתיב המאפשרות לנהוג בביטחון בכל מצב.

סוזוקי ג'ימני

הגענו אל הכביש הצדדי המתפתל אל עבר הגבעה עליה נמצא מנזר בית ג’אמל. בית ג’אמל הוא מנזר סלזיאני שנבנה בשנת 1881 על חורבות כנסיה ביזנטית ששכנה במקום מאות שנים קודם לכן. על פי אחת הסברות שמו של המקום מגיע כיוון שרבן גמליאל נשיא סנהדרין קבור באזור, אך במקום התקיים בעבר גם כפר ערבי בשם בית ג’אמל בערבית, שפירושו “בית היופי”. אכן, אחרי שמטפסים אל עבר המנזר בדרך הסלולה והמפותלת ניתן להשקיף אל מבואות בית שמש והרי ירושלים שיופיים רק מתעצם ביום החורף בו טיילנו. המנזר בעל הקשתות המרשימות שוכן בין צמחיה נאה ומטופחת, עם שפע עצי זית עתיקים הפזורים סביבו השרה אווירה של חו”ל באותו יום סגרירי. בתיאום מראש ניתן גם לבקר בתוך המנזר ולהתרשם מהחצר והארכיטקטורה המושקעים.

סוזוקי ג'ימניאחרי הפסקת קפה קצרה על באחת מפינות החמד הפזורות על הגבעה בה שוכן המנזר, הגיע הזמן לאתגר קצת את הג’ימני. שילבנו להנעה כפולה ועלינו על השביל המסומן בסימון שבילים שחור. בימים רגילים לא מדובר בשביל טכני במיוחד, אבל הגשם הרב שירד הפך את האבנים לחלקלקות ואת האדמה לבוצית, דבר ההופך אותה למאתגרת בהרבה. סוזוקי ג’ימני אוהב את האתגר הזה. עם קצת תשומת לב בנהיגה לאחיזת הצמיגים בקרקע וללא בעיה מיוחדת הצלחנו להתקדם בירידה מהגבעה ולאורך תוואי השביל.

סוזוקי ג'ימני

 

השביל המתפתל מקיף את האזור ונמשך לאורך נחל קטן בשם ירמות שזרם בשצף בעקבות הגשמים. באמצע השביל אנחנו מגיעים לנקודת ההתחלה של הדרך הסלולה ממנה טיפסנו אל המנזר. אבל אם ממשיכים עם השביל עוד כמה עשרות מטרים ניתן למצוא בין הצמחיה הסבוכה בניין אבן עתיק ובו באר נסתרת הנקראת “עינות הדקלים”. לאחר מכן חזרנו אל הדרך הסלולה ובאמצע פנינו ימינה אל עבר שביל אחר המקיף את שדה החיטה הצמוד אליו. הדרך הפכה להיות בוצית במיוחד, הגלגלים חיפשו אחיזה, אבל הג’ימני הקליל המשיך קדימה ללא בעיה ובלי צורך לשלב להילוך כוח. המשכנו לטפס במעלה השביל בין עצי הזית אל נקודת תצפית נוספת בה ניתן לעשות פיקניק בימים בהירים.

סוזוקי ג'ימני

טיפ לשטח: סוזוקי ג’ימני מצויד במערכת בקרת ירידה במדרון. כשמגיעים לירידה תלולה וחלקה מומלץ לשלב להנעה כפולה וללחוץ על המתג המפעיל את המערכת. בהילוך ראשון מגבילה המערכת באמצעות הבלמים את מהירותו של הרכב בירידה, מאפשרת לייצר אחיזה מרבית ועוזרת לנהג לשמור על מהירות התקדמות נכונה בהתאם לתוואי השטח.

איך מגיעים?
נוסעים על כביש 1 ויורדים במחלף שער הגיא לכביש 38 לכיוון בית שמש. כ-2 ק”מ אחרי צומת בית שמש פונים שמאלה על פי השילוט אל בית ג’אמל.