מאת: מערכת מןסטרים

טיולים בשטח הם תמיד דבר מלהיב, במיוחד בגלל העובדה שישנם מקומות מיוחדים אליהם ניתן להגיע רק אם נוסעים דרך השטח. עם זאת, לא כל נסיעה קצרה על שביל מזדמן עם הרכב הפרטי היא טיול שטח אמיתי. ישנם מסלולים הדורשים רכב אמיתי שיכול לנסוע בתנאים קשים, ובדיוק בשביל טיול שכזה כמו שערכנו לאחרונה לדרך בורמה לקחנו את סוזוקי ג’ימני החדש.

אם אתם חובבי שטח טיולים, אין צורך להציג בפניכם את סוזוקי ג’ימני, רכב השטח הקטן והקשוח של סוזוקי שהפך להיות אייקון מוטורי בארץ ובעולם. בין אם אתם ג’יפאים קשוחים, חובבי טיולי סוף שבוע או סתם בעלי נפש הרפתקנית, בוודאי יצא לכם לפגוש ג’ימנים מאובקים בכל פינה ברחבי הארץ. הג’ימני ירש את מקומו של סוזוקי סמוראי המיתולוגי והפך ברבות השנים לרכב השטח המועדף על פני מי שרוצים רכב שימושי ליום יום, אמין וזול לתחזוקה שיכול להגיע לכל מקום. השנה נחת בארץ הדור החדש של סוזוקי ג’ימני והטיול הזה היה הזדמנות ראשונה עבורנו לפגוש אותו ולהתרשם מיכולתו.

את הטיול בחרנו לערוך לדרך בורמה, הדרך ההיסטורית שנפרצה כדי לשבור את המצור לירושלים. לפני שנצא לדרך, הנה שיעור היסטוריה קצר. לאחר שנטשו הבריטים את תחנת המשטרה בלטרון ששלטה על הכביש לירושלים נערכו במקום קרבות קשים במקום לכיבושה. בסופו של דבר הצליח הלגיון הירדני להשתלט עליה, ובכך חיסל כמעט באופן מוחלט את האפשרות להביא שיירות אספקה לירושלים.

ב-21 במאי הוחלט במטה הפלמ”ח למצוא דרך עוקפת לירושלים, ושבוע לאחר מכן התגלתה כמעט במקרה דרך חדשה על ידי סיירים של חטיבת הראל, זאת לאחר שמספר ימים קודם לכן נכבשו הכפרים בית ג’יז ובית סוסין. ג’יפים של החטיבה פרצו את הדרך עד לקסטל, ולאחר מכן החלו להכשיר אותה אנשי הנדסה כדי לאפשר למשאיות אספקה לנוע בה. אגב, השם דרך בורמה ניתן לה בהשראת דרך בורמה המקורית שנפרצה כדי להביא אספקה מבורמה לדרום סין במלחמת סין-יפן.

אורך התוואי של דרך בורמה המקורית הוא כ-25 ק”מ שמתפתלים בין ההרים. הדרך המקורית דרשה עבירות גבוהה ואתגרו את הג’יפים והמשאיות שטיפסו בה. כיום הוכשר המסלול על ידי הקרן הקיימת והוא הרבה פחות תובעני ממה שנאלצו להתמודד איתו ב-1948, אך עדין כולל בין השבילים קטעי עבירות הדורשים הנעה כפולה, תכנון נתיב נכון ודילוג בין הסלעים.

כיום חוצה את דרך בורמה כביש 38 המוביל ממחלף שער הגיא לבית שמש, מה שמחלק אותה לשני קטעים עיקריים. הקטע המזרחי הוא קצר יותר אך טכני משמעותית. אנחנו בחרנו לטייל במקטע המערבי שאורכו כ-14.5 ק”מ עד למצפה הראל, שם הוקמה אנדרטה ותצפית לזכר לוחמי חטיבת הראל שנפלו במהלך פריצת המצור לירושלים.

הג’ימני כובש את בורמה
זה היה יום קיץ לוהט בחוץ, אבל בג’ימני הלבן המזגן המצוין השרה אווירה קרירה ונעימה. שילבנו להנעה כפולה ויצאנו לדרך על סימון השבילים האדום, כשלאחר זמן קצר הגענו להצטלבות דרכים. ניתן להמשיך ישר עם סימון הדרך האדום, אך אנחנו בחרנו לחתוך ימינה בעקבות סימון הדרכים השחור ולטפס על הגבעה המשקיפה על כביש 38, כשבפסגתה ישנה חורשה אנדרטה לזכר הנופלים מחטיבת הראל ובסמוך אליה חורשה לזכרם של המתנדבים האמריקאים שלחמו במלחמת השחרור. מקום אידאלי להוציא את ערכת הקפה מתא המטען של הג’ימני ולעשות עצירה קלה.

המשך בתאווי המעגלי החזיר אותנו אל השביל האדום ומשם המשכנו הלאה אל עבר מצפה הראל. הדרך המתפתלת כוללת מספר מעברים טכניים וקטעי טיפוס זרועי אבנים, עם חריצי קרקע בולטים שנוצרו בעקבות גשמי החורף. ב-48′ זה היה בהחלט אתגר, אבל סוזוקי ג’ימני לא התקשה לדלג מעל מכשולים אלו הקלילות ובעקביות, מעלה מאחוריו עננת אבק קיץ. כדאי מאד לא למהר, ליהנות מהדרך והנוף, וגם להיזהר ממטיילים רגליים שעוברים בדרך שהיא חלק מסימון שביל ישראל.  כשהגענו למצפה הראל עצרנו ליהנות מהצל ומהתצפית אל עבר העיר מודיעין, ואחרי שעה קלה חזרנו באותה הדרך בה הגענו.

כיצד מגיעים?
יורדים מכביש תל אביב ירושלים אל כביש 38 לכיוון בית שמש.
לאחר כמה מאות מטרים יוצאים ימינה אל תחנת הדלק פז מסילת ציון, וממשיכים עם התעקלות הכביש ימינה בעקבות השילוט אל הכניסה לדרך בורמה.