מאת: עידו אלון גל-און

 

מדינת ישראל חוגגת בימים אלה כשבעים שנה להיווסדותה. בבית הטקילה פטרון לקחו זאת צעד קדימה וייצרו מהדורה מיוחדת המוקדשת למדינת ישראל.

מהדורה מיוחדת זאת מגיעה מסיבה עיקרית, לדברי אנשי היבואן, י.ד. עסקים, פטרון מוכרת בישראל יותר מכל מקום אחר בעולם. בראייה היסטורית לא רחוקה, שינוי המיסוי האלכוהול לפני כמה שנים, הוזיל את רוב המשקאות בעלי אחוז האלכוהול הגבוה, ביניהם הטקילה. רוב היבואנים התמקדו בוויסקי בעיקר (מחירי הקוניאק עדיין גבוהים מדי לרוב, למרות השינוי במיסוי, כנראה בשל היוקרה הנלוות למשקה).

י.ד. מצאו איזה פרצה קטנטנה שהפכה לגדולה בשוק האלכוהול, הטקילה. מותגי הוויסקי והקוניאק שלהם וותיקים, חזקים ומוכרים, הטקילה נמצאה בלימבו. הטקילות היקרות והאיכותיות אינן מוכרות מספיק בשל המיסוי הקודם ואילו הזולות נעלמו ברובן מן השוק. הפרצה נוצלה היטב, השילוב בין משקה שיכול להיות קליל ומרענן וכזה שגם המביא עמו מורכבות. ישראל מדינה חמה, מקסיקו מדינה חמה, מסתבר שבאקלים דומה מעדיפים משקאות דומים.

כך יצא שפטרון הפכה לטקילה הנמכרת בישראל וגם ביחס לעולם, עד שבפטרון הקדישו מהדורה מיוחדת למדינת ישראל.

טעימה מיוחדת והסברים על טקילה בכלל ופטרון בפרט בניצוחו של מנהל הייצור, אנטוניו רודריגז.

פטרון אינם בעלי קרקעות לגידול אגבה, הם קונים בהסכמים ארוכי טווח. אגבה מגיעה לבשלות בסביבות 7 שנים ולוקח שש שבע שנים עד שאפשר לקצור אותה. לאחר הקציר. הפקעת מבושלת בתנורי אבן למשך שלושה ימים וקצת בתנורי אבן. לאחר מכן מוציאים את לב האגבה. השלב הבא הוא טחינת הפקעות המבושלות. בפטרון משתמשים בשתי דרכים שונות. האחת במכבש מסתובב והשנייה טהונה, בה גלגל כבד מסתובב על אבן ריחיים וטוחן את האגבה. אם השיטה השנייה מזכירה לכם את המילה העברית טחינה ואת עיסת השומשום, אז מי יודע קרה לפני אלפי שנים.

ההמשך הוא כמובן התסיסה. שני הנוזלים תוססים בחביות עץ ענקיות ופתוחות. נוזל המכבש תוסס בתור חופשית בעוד נוזל שהתקבל מהטהונה מכוסה בסיבי הטחינה. לדברי אנטוניו, מנזול המכבש מקבלים טקילה קלילה יותר, פרחונית וגם מרירה. מנוזל הטהונה, מקבלים טקילה מתקתקה וגם גוף מלא יותר. התסיסה נערכת כשלושה ימים גם כן ולאחר מכן עוברים לזיקוק. הזיקוק הוא בדודים מסורתיים בני 500 ליטר, ולפטרון יש למעלה ממאה כאלה.

כעת לטעימת הטקילות בהנחיית אנטוניו רודריגז.

Patron Silver

הביטוי הטהור ביותר לטקילה ולרוב הלא מוערך מספיק. עשוי משתי שיטות הטחינה של האגבה. שופע פירות וקליפות הדר, יש בו וניל, מתיקות של שערות סבתא, חמצמצות הקופצת מהכוס. הפרחוניות מורגשת , הגוף בינוני, הטעם טיפה מתקתק אך החמצמצות יחדיו עם המרירות בסיום משאירות את הסילבר קליל ורענן.

Patron Reposado

מיושנת חמישה חודשים, בחביות אמריקאיות, צרפתיות והונגריות.  לדברי אנטוניו, החביות האמריקאיות מביאות את הווניל, הקרמל ומעט חספוס. העץ הצרפתי מביא עמו שפע פרי וגוף מלא יותר וההונגרי, קליפות תפוח וירקרקות יערית. בגדול מזכיר את הסילבר, אך נימוח ופחות עוקצני. עישון, ירקרקות המזכירה ערער, מינראליות, קליפות הדר, צימוקים ומורכבות. באופן אישי, אני חובב רפוסדו, טקילות שלרוב אינן מתוקות מדי, מביאות מורכבות, גוף עשיר יותר ועדיין שומרות על האופי הקליל והשובב של הטקילה.

Patron Anejo

מיושנת כ – 14 חודשים, יותר חביות צרפתיות והונגריות מהרפוסדו. קרמל, דבש, וניל, שערות סבתא, צימוקים ושפע פירות יבשים. העישון גם כן נוכח פה, יחדיו  מחטי אורן, ערער ומינראליות נעימה. הגוף מלא יותר, עשיר יותר והמתקתקות בולטת, אך ישנה מורכבות על החך והמתיקות איננה תוקפנית. הסים בהחלט נאה, משלוש הטקילות שנטעמו עד לרגע זה, זאת ללא ספק הפחות תוקפנית מכולן בחך. עגולה, מתקתקה, אך לא מדי וכנראה הטקילה המתאימה לחך הישראלי יותר מכל לשתייה נקייה.

Patron Barrel Select Israel

כעשר חביות עץ צרפתי, אשר הטקילה התיישנה בהן קרוב לשנתיים. הניחוח מזכיר קוניאק צרפתי, החביות בהחלט נותנות פה את הטון ובגאון. פירות יער: פטל ואוכמניות בעיקר, פרי האגבה, קליפות הדר, מינראליות, תיבול של קפה וטבק ומעט קלייה ועישון. גוף בינוני, מתקתקות קלה, מורכבות נאה של הטקילה שלצד המתיקות גם מביא יובש, מרירות וסיום נאה. החביות הצרפתיות בהחלט נותנות פה לא מעט את הטון, אך בשונה מכהילים אחרים, זאת ללא ספק הטקילה. היכולה להיות רבת קסם ומורכבת בזמן קצר ביותר ביחד למשקאות מזוקקים אחרים. יופי של תזקיק, שלבטח יפתיע חובבי תזקיקים וקוניאקים בפרט.