מאת: מערכת מןסטרים

לקחנו את הסוזוקי איגניס לנסיעה חוויתית מחוץ לעיר לביקור ביקב אלכסנדר והופתענו לגלות רכב וורסטילי שיודע לתת מענה גם במרחב הפתוח

עם מזג אוויר כזה היינו מצפים לתקופה היפה בשנה בתחום התיירות, נסיעות ובילויים, אבל וירוס קטן ומרושע שינה את כל זה וקבע עבורינו איך יראה סוף החורף והאביב שלנו. למזלנו סימני הסוף נראים באופק (ועדיין חשוב לשמור על הכללים), והסגר מתחיל להתרומם. זה בדיוק הזמן לצאת מחוץ לעיר ולהתרענן, כי אפשר.

מגבלות המרחק אמנם הוסרו, אך לא היינו צריכים להרחיק לכת כדי להגיע למקום פסטרולי וקסום. לקחנו את סוזוקי איגניס העירונית המדליקה לנסיעת מבחן. מכונית שבימים רגילים מתמודדת בקלות עם התנועה הצפופה בעיר, ויצאנו איתה אל עבר מושב בית יצחק בעמק חפר, שם נמצא יקב אלכסנדר. יקב בוטיק איכותי הנמצא רק 20 דקות מתל אביב ונותן תחושה ואווירה כאילו יצאנו לטייל בכפר בדרום צרפת.

בתחילת הדרך התלבטנו איך יהיה המרגש לצאת למרחבים הפתוחים של כבישים בינעירוניים עם סוזוקי איגניס. הרי מדובר ברכב קרוסאובר קומפקטי שמרחב המחייה שלו הוא העיר, אך הופתענו לגלות שסוזוקי יודעת לתת פייט גם כשמדובר בדגם איגניס, רכב מדליק וקטן, וגם מחוץ לתחום הנוחות שלו, מציג ביצועי נסיעה מרשימים. את הדרך אל המושב הסוזוקי איגניס עברה ללא מהמורות (תרתי משמע). הנסיעה היתה חלקה והסוזוקי הרגישה גדולה יותר ממידותיה וזאת בנוסף למשקל הנמוך של הרכב שאיפשר לסוזוקי לנוע בקלילות ולהרגיש אוורירית.

הנסיעה בסוזוקי הרגישה מפתיעה בעיקר בזכות הגובה. הרכב אמנם קומפקטי, אבל יושבים בו הרבה יותר גבוה משאר הקומפקטים. הסוזוקי איגניס צרה וגבוהה יחסית למתחרותיה, אז גם תקרת הרכב רחוקה מהראש ולא צריך להשתחל פנימה, אלא להיכנס רגיל, כמו לכל רכב. המעצבים של סוזוקי נתנו לאיגניס הרגשה צעירה וכיפית. אפשר להגיד בביטחון מלא שלסוזוקי איגניס יש אופי ייחודי. העיצוב המתגלגל והצבעים גורמים לך לרצות להישאר בפנים יותר ממה שבאמת צריך. והתחושה הזו מתחילה עוד לפני שנכנסים לאיגניס.

על הכבישים הצרים והמתפתלים בתוך המושב, סוזוקי איגניס הרגישה בבית. אותן מידות קומפקטיות וראות מעולה שטובים להתניידות בעיר טובים גם להתניידות בכפר, כשכבונוס לאיגניס יש גם מרווח גחון נדיב הודות לעיצוב הקרוסאובר שלה, כך שאפשר לרדת לשביל מזדמן בשדות המוריקים כדי להנות גם מהפריחה שבדרך.

ושלא תחשבו שלא עשנו את זה. אחרי תקופת סגר, ניצלנו כל רגע אפשרי בטבע, בירוק ובשבילים הלא סלולים מחוץ לעיר. הישיבה הגבוהה בסוזוקי, יחד עם מרווח הגחון הלא עירוני שלה, נתנה תחושת ביטחון בשבילים ואפשרה לנו חופש נסיעה גם באזורים שנראו מחוררים בתחילה. האיגניס הציגה לנו צד אחר שלה שלא הכרנו. ואז הגענו סוף סוף לפגישה שקבענו עם יורם מיקב אלכסנדר.
יקב אלכסנדר הוקם בשנת 1996 על ידי יורם שלום, שאחרי שנים ארוכות של עבודה בטלוויזיה הישראלית התאהב בתחום הייננות והחליט ללמוד אותו לעומק בעצמו. לאחר שהתאהב בתהליך יצירת היין החליט להמר, לחכור כרמים בגליל ולפתוח יקב משלו. את היקב קרא על שמו של אביו אלכסנדר, שהיה מכין בביתו יין לשימוש עצמי של המשפחה ודיוקנו מתנוסס על בקבוקי היין של היקב.

יורם השקיע את כל כולו במלאכת היקב ומהר מאד התוצאות נשאו פרי, כאשר היינות אותם רקח זכו לשבחים ופרסים רבים בארץ ובעולם ומיצבו את יקב אלכסנדר כאחד מייקבי הבוטיק האיכותיים בישראל. כיום מפיק היקב כ-40 אלף בקבוקים בשנה, המופקים בעיקר מזני קברנה סוביניון, סוביניון בלאן, שיראז ושרדונה המגודלים במיוחד עבור יקב אלכסנדר בכרמי פלאטו ועין סתר.
אחרי כעשור וחצי היקב פעל בהצלחה הרחיב יורם את פעילותו והקים מרכז מבקרים יוקרתי ופסטורלי הצופה על כרם ומטע פקאנים הנמצאים צמוד לחצר היקב. במרכז המבקרים נערכות טעימות וסדנאות יין, אירועים פרטיים ובימים כתיקונם נערכת בימי שישי גם קבלת שבת קולינרית עם יינות היקב ותפריט שף המוכנות במקום. לעיתים אפילו יורם נכנס אל המטבח ומוציא משם מטעמים מעשי ידיו, כמו למשל את הלחם אותו אפה עבורנו ביום הביקור ואת המטבלים המעולים שהוגשו לצדו.

את סוזוקי איגניס בצבע הכתום החנינו בצמוד לחצר היקב והיא השתלבה היטב עם שפע הירוק מכל עבר ועם קרני אחר הצהריים הנעימות. על מרפסת העץ שבחצר ישבנו לטעום כמה מהיינות המובחרים של  יקב אלכסנדר לצד גבינות בוטיק ממשק הרוא”ה. אחד היינות שהשאירו את חותמו עלינו הוא

אלכסנדר רזרב קברנה פרנק 2017 זוכה במדליית זהב ב TERRAVINO תחרות יין מהחשובות בעולם וחלון ראווה של יינות ישראל לעולם .

כיוון שלא שותים ונוהגים, לקחנו לו את הזמן להתאוששות  כשאנחנו נהנים מהבריזה הקלה ומהשקיעה שבמרפסת היקב. וכמו שכתבנו קודם, כל הזמן שחיכנו על המרפסת, היתה לנו תחושה מנקרת בחלק האחורי של הראש – התחושה של הרצון להיכנס כבר לסוזוקי איגניס שלנו ולנהוג אל עבר השקיעה. אנחנו בהחלט עוד נחזור ליקב אלכסנדר בקרוב, למסורת ימי שישי הקולינריים. מה שבטוח שבת הלוויה שלנו לביקור הבא תהיה כמובן סוזוקי איגניס.